בכל הגילאים מצפים מהילדים לעמוד במבחנים ולגשת לבחינות, ברמות חשיבות שונות ותחת רמות לחץ שונות. היררכיות יכולות להיות ברורות בתוך מגרש המשחקים, עם הקנטות או בריונות כלפי אלה שנראים פגיעים בדרך כלשהי. למרבה הצער, ילדים ובני נוער הם עדיין קורבנות של התעללות והזנחה וישנה מודעות גוברת להשפעות ארוכות הטווח של טראומה. חלק מהצעירים עדים למחלה קשה או מוות של קרוב משפחה, או שהם עצמם סובלים מממחלה כרונית המפריעה באופן משמעותי ליכולתם להשתתף בפעילויות המתאימות לגיל. גיל ההתבגרות הוא בדרך כלל זמן לחקירה עצמית, ועבור חלק מהצעירים ניסויים באלכוהול או סמים מביאים להתמכרות.

לחצים נוספים קיימים כיום. לחצים אלה יכולים להיראות לעתים עצומים. השפעת אמצעי התקשורת השונים עלולה להוביל לחוסר שביעות רצון מהמראה החיצוני ומדימוי הגוף, או לציפיות לא מציאותיות מבחינת אורח חיים ואפשרויות. הדבר עלול להגביר דאגות לגבי העתיד כגון קריירה ומערכות יחסים. ניתן לראות אסקפיזם בצורה של גיימינג מוגזם וצורך מוגזם באינטראקציה עם מציאות מדומה. בעקבות הסגרים בתקופת הקורונה נצפתה עליה עצומה בכמות הילדים שמזדקקים לשירותים של מערכת בריאות הנפש ואנחנו עדיין לומדים את השפעתם של התקופה חסרת התקדים הזאת על ההתפתחות הרגשית, החברתית וההתנהגותית של צעירים.

מאז ומתמיד, ישנם ילדים וצעירים שמתקשים לדבר על מצבם ורבים מהם נותרים במצוקה אך ללא תשומת לב עד שהם מגיעים לנקודת משבר ואינם יכולים יותר להסתדר.

אין ספק שיש הכרה טובה יותר של ההפרעות ומצבים רגשיים איתם מתמודדים צעירים כיום. יחד עם זאת, שירותים של בריאות הנפש נפגעו קשות מהאקלים הכלכלי הנוכחי המוביל לרשימות המתנה ארוכות. כאשר עולים סימנים להתדרדרות במצב הרגשי של הילד/ה קיימת חשיבות רבה של פנייה מוקדמת ככל הניתן להערכה פסיכיאטרית. התערבות בשלב מוקדם עשויה למנוע מחלה חמורה יותר בשלב מאוחר יותר.